#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שהיא בחזקת טומאה ועבר עליה זמן שיכולה לספור ולטבול האם מותר לבעלה לבוא עליה, ואם לא מה צריך לעשות, ומדוע האשה נאמנת ע""כ.<br>אי אמרה לו שלא נטמאה, האם נאמנת ע""כ.<br>אי אמרה לו שטבלה באופן שלא היה שהוי זמן לטבול האם האשה נאמנת ע""כ.<br>אי האיש מסופק אי היה שהוי זמן שבו היא תוכל לספור ולטבול, האם נאמנת ע""כ.<br>אי מצא את בגדיה מלוכלכים בדם האם נאמנת לומר שעברה בשוק של טבחים או נתעסקתי בציפור, (ב""י בשם הרא""ש ור' ירוחם, וכן פסק הרמ""א)<br>אשה שעברו עליה ימים שתוכל לספור ולטבול אבל אשה זו אין דרכה בכך ע""פ הרוב (שדרכה ליטהר ביותר ימים) האם נאמנת לומר שטהורה, באר סיבה אחת מדוע אינה צריכה להיות נאמנת, וב' סיבות מדוע נאמנת (רמז רובא דתלוי במעשה, אפ' ברוב גמור דעת הפנ""י שע""א נאמן)<br>(מקור להנ""ל, מחצית השקל בביאור דברי הט""ז שביאר מה החידוש בדברי הרמ""א, ואף הש""ך בנקודות כתב עליו שדבריו אמת אלא שהוא לא ברמ""א)&nbsp;<br>"	"לא, צריך לשאול אותה אם היא טהורה או טמאה ואם אומרות לו שהיא טהורה מותר לו לבוא עליה, כיון דכתוב בתורה ""וספרה לה"" ודרשו חז""ל לעצמה שהיא נאמנת ע""כ.<br>לא.<br>יכול להיות שנאמנת אבל זה לא מתיר אותה לבעלה כיון שצריך שיעבור שיעור זמן שצריך.<br>כן<br>כן<br>לכאו' אינה נאמנת כיון דרוב פעמים אינה מטהרת בזמן זה ורובא וחזקה רובא עדיף וע""א אינו נאמנת נגד חזקה וכ""ש שנגד רוב לא נאמן ולכן אינו נאמן, אבל באמת נאמנת כיון דלא הוי רוב גמור כיון דתליה ברצון ומעשה דידה ובבכרות מבואר דרובא דתליא במעשה לא הוי רוב, ואפ' ברוב גמור דעת הפנ""י דע""א נאמן נגד רוב.&nbsp;"	סימן קפה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שאמרה לבעלה טמאה אני ואח""כ אמרה לו טהורה אני ומה שאמרתי טמאה אני דרך צחוק היה או משטה היתה בך, האם מותרת או אסורה<br>מה הדין אי תוך כדי דיבור חזרה בה (ר' ירוחם מובא בב""י וכן כתב בסוגרים על המחבר)&nbsp;<br>מה הדין אי נותנת אמתלה לדבריה, ופרט אמתלא אחת שהביא המחבר, ואמתלא שהביא הרמב""ם, וספר התרומה והמרדכי בשם הא""ז (רמז כח, אחותו או אמו עמה בחצר, מכה וחבורה)<br>מי שמחמיר על עצמו לא להאמין לאשה, האם זה מדת חסידות או חסידות של שטות, ומנלן זה (רמז, רב סבר אי תנה אמתלא נאמנת ושמואל לא עשה מעשה, ופסקו הפוסקים כרב ואמר הרי""ף דמה דהביא זה הש""ס משום שבא לומר שמי שרוצה להחמיר על עצמו)<br>אשה שאומרת טמאה אני, ואח""כ באה ושוכבת אצלו, והוא יודע ומכיר שמה שאמרה מתחילה טמאה אני עשתה מחמת קטטה שהיה לו עמה, מה הדין לענין תשמיש האם מותר לו לבעול אותה או שצריכה להוציא את האמתלא בפיה, מה הדין לענין לשכב עמה האם צריכה לוציא את האמתלא בפיה (רמז לחו""ד בש""ך צריך, לפרי דעה ל""צ) מה חידש הרמ""א לפי החו""ד (רמז אשה נדה אסור לבעלה לשאול אותה אולי טהורה את וטעית בכדי להרגילה אצלו)"	"אסורה.<br>מותרת.<br>מותרת דנאמנת דמה דאמרה הוא מחמת האמתלא, מחבר וזה הדוגמא שהיה עם אשתו של שמואל- אומרת שלא אמרה כן מתחילה אלא מפני שלא היה לה כח לסבול תשמיש. רמב""ם- כגון בזמן שתבעה אחותו א אמו עמה בחצר וחששה שמא יראו אותנו, סבורה היתה להיות נדה אבל עכשיו בדקתי עצמי ומצאתי שמחמת מכה או חבורה בא אלי הדם.<br>מדת חסידות, דרב סבר שנאמנת ושמואל לא עשה מעשה ורוב הפוסקים פסקו כשמאול ואילו הרי""ף הביא תרוץ אחד דאף שמוא היה מורה למי שבא לשאול אותו שהאשה נאמנת והוא החמיר על עצמו ולכן הביא זה הש""ס בשביל ללמד דהוא מידת חסידות ולא חסידות של שטות.<br>צריכה להוציא האמתלא בפיה, לחו""ד אסורה לשכב עמו לפני שהוציאה את המתלא ולפרי דעה מותרת אף לפני שהוציאה את המתלא, אשה נדה רגילה אסור לבעלה לשאול אותה אולי טהורה את וטעית בכדי להרגיל אותה אצלו וקמ""ל דכיון דנשכבה אצלו מותר לו לשאול אותה."	סימן קפה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אשה שלבשה בגדים שמיוחדים לימים שהיא טמאה בהם, האם מותר לבעלה לבוא עליה, ומדוע (רמז לשון הטור חשיבא כודאי טמאה)<br>אי אומרת אמתלא מה דלבשתי בגדי נדות הוא משום שלא היה לי כח לסבול תשמיש וכיוצא בזה, האם מותרת או אסורה.<br>הביא הר""ן ראיה לדין זה, באר מה הראיה (רמז בכתובת פ' המדיר איתא,&nbsp;ומשמשתו נדה היכי דמי, אי דידע נפרוש ואי דלא ידע נסמוך עליה, ואוקימנא כר' יהודה דאמר הוחזקה נדה בשכונתיה בעלה לוקה עליה)<br>&nbsp;הקשה הרמ""א על גמ' זו מדוע כתוב בעלה לוקה למה לא כתוב היא לוקה, באר מה ביאר הט""ז (רמז דרך נשים לומר לבעליהם שנעשו לנדות והיא לא אמרה)<br>הקשה הטור מה החילוק דבאמרה טמאה אני מהני אמתלא ולובשת בגדי נדות לא מהני אמתלא, באר מה ביאר הרשב""א בזה, ובאר מה הביא הט""ז מהמהר""ל מפראג ביאור בזה (רמז, לעשות מעשה, הוחזקה נדה בשכוניה לאו כו""ע ידעי מן האמתלא, וא""כ על מה סמכה כשהחזיקה עצמה נגד כו""ע, משא""כ באומרת לבעלה טמאה אני אפשר שסמכה עצמה שאח""כ תאמר לו האמתלא)<br>מה למד הט""ז מביאור המהר""ל מפראג (רמז רבים)<br>מעשה באשה שילדה ג""פ בחודש שמני, וחששה שעין הרע גורם לה, ורצה להסתיר עיבורה מבני ביתה ושכנותיה, והסכים בעלה שתאמר טמאה אני בתחילת העיבור, האם מותר לבעלה לבוא עליה בסתר, ומדוע. (פרט רמ""א וט""ז)<br>איתא בקידושין (דף פ) סוקלין ושורפין על החזקות מעשה באשה אחת שבאה לירושלים ותינוק מורכב לה על כתפה, והגדילתו ובא עליה וסקלום, לא מפני שבנה היה אלא מפני שכרוך אחריה. מה הדין אי כשבאה לירושלים היתה אומרת לעדים שאין זה בנה אלא היא תגדל אותו ותחזיקנו בחזקת בנה בפני רבים, ומדוע (ט""ז הנ""ל)&nbsp;<br>הקשה הט""ז על הרמ""א למה הוצרך להגיע לטעם של אמתלא תיפוק ליה שאין חזקה. באר מה ביאר הש""ך בנקודת הכסף (רמז אי בעל לא יודע)<br>&nbsp;בסימן א' סעיף י""ג כתוב, דטבח שעשה סימן בראש הכבש שיהיה נראה טרפה וגם אמר שהיא טרפה, ואח""כ אמר שכשר היה ולא אמר כן אלא כדי שלא יקחו אותו וישאר לו ליקח ממנו בשר, באר האם הוא נאמן.<br>הקשה הש""ך מה החילוק בין הכא שאי האשה עשתה מעשה היא לא נאמנת ואילו התם הטבח עשה מעשה והוא נאמן, באר מה ביאר הש""ך (רמז התם לא היה אפשר בענין אחר)<br>באופן שהאשה לבשה בגדי נדות ואומרת אמתלא שלא היה אפשר בענין אחר האם היא נאמנת באמתלא זו (ש""ך ) והאם הרמב""ן מודה בזה, ומה דאמר שלא נאמנת אי אומרת אמתלא איזה אמתלא מתכון (רמז אמתלא שמהני באומרת טמאה אני לך)&nbsp;<br>לפי הש""ך יוצא בלבשה בגדי נדות שאמתלא שאומרת סבורה היתי להיות נדה אבל עכשיו בדקתי עצמי ומצאתי שמחמת מכה בא אלי הדם נאמנת האם הפלתי מסכים לזה (מובא בפתחי תשובה)"	"לא דמה שלבשה חשיבא כודאי טמאה.<br>אסורה.<br>בפ' המדיר כתוב דבעל שבא על אשתו אחר שהוחזקה בשכונתיה ע""י בגדי נדות שהיא טמאה בעלה לוקה עליה, ויש להקשות איך אפשר להלקות אותו אולי היא באמת טהורה והיה לה אמתלה למה לבשה בגדי נדות, מוכח שאין אמתלא בזה.<br>ביאר הט""ז דאפ' דהוא יכול לטעון שהיה שוגג כיון דדרך נשים להודיע לבעליהם שנעשים לנדות, והיא לא הודיעה ס""ד דיכול לומר סמכתי ע""ז ותלתי שינוי בגדים במידי אחריני קמ""ל דאין זה כלום ולוקה.<br>ביאר הרשב""א דמשום בושת או שאין לה כח יכולה לומר טמאה אני אבל לעשות משעה ללבוש בגדי נדות אינה עושה והוסיף בזה הב""ח מלים דהרי היה די כשתאמר לו טמאה אני ולא היה לה ללבוש בגדי נדה.<br>ביאר המהר""ל מפרג מכיון שהלבישה של הבגדי נדות היא בפני רבים והאמתלא היא רק בפני הבעל, וכנראה כונתו דאין דרך אשה ללבןש בגדי נדות מחמת שהרבים לא ידעו את האמתלא.<br>דאי האשה אומרת בפני רבים שהיא טמאה אינה יכולה לומר אמתלא (וקצת קשה דהרי הרמב""ם הביא ציור שאומרת בפני אחותו ואמו, ואולי לא הבנתי את הציור נכון)<br>כו, לרמ""א כיון דזה אמתלא טובה, לט""ז כיון דהיא אמרה לו מתחילה אין זה חזקה שהיא טמאה כיון דאמרה לו משום מה עושה זה.<br>לא היו סוקלים אותה כיון דלא היה נוצר חזקה כיון דהינו יודעים דמה דהיא מתנהגת אליו כבנה הוא הצגה בעלמא.<br>דהרמ""א בא להרויח באופן שהבעל לא יודע.<br>נאמן.<br>ביאר דהתם לא היה אפשר בענין אחר ולכן נאמן משא""כ הכא שהיה אפשר בענין אחר ולא היה לה ללבוש בגדי נדה.<br>כן, כן, התכון אמתלא שבאומרת טמאה אני לך נאמנת הכא לא נאמנת.<br>לא."	סימן קפה סעיף ב-ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי האם מותר לו לפרוש באבר חי, ומדוע. ומה יעשה (רמז ציפורני רגליו והוסיף הסמ""ג והרמ""א הביאו שימלא פחד ורתת על העברה שבאה לידו)<br>אשה ששימשה שלא בשעת וסתה ואח""כ מצאה דם על הסדין האם היא צריכה כפרה, מרדכי ורא""ש, ואמר הב""י דאפשר שהרמב""ם מצריך קרבן באר מדוע (רמז צנועות) ובאר מה החידוש העצום בזה.<br>היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי ושגג ופרש באבר חי האם הוא צריך כפרה ומה כפרתו, והאם האשה צריכה כפרה (רמז ובליל התענית אסור בבשר ויין, ואם לא יוכל להתענות הב""י הביא מהמרדכי דיתן י""ב פשיטין לצדקה, ואילו הרמ""א אמר שיתן כפי ערך הממון שיש לו, ויש להחמיר בתשובתו וכל המרבה לשוב זכות הוא לו)"	"לא, כיון שיציאתו הנאה לו כביאה, ונועץ ציפורני רגליו בארץ ושוהה בלא דישה עד שימות האבר ופורש באבר מת, והוסיף הרמ""א שימלא פחד ורתת על העברה שבאה לידו, ולא יסמוך עליה רק יסמוך על רגליו וידיו שלא יהנה ממנה.<br>לא, והרמב""ם כתב שאינה צריכה כפרה דהוה אונס אבל אמר הב""י דאפשר דהרמב""ם אמר דהוא אונס רק אי עשתה בדיקה דהרי סובר דדרך הצנועות לבדוק קודם תשמיש ולכן כל שלא בדקה לא חשיב אונס, והוא חידוש עצום דאפ' דלא חיבים לבדוק ומותר לשמש ללא בדיקה לא חשיב אונס.<br>הוא צריך כפרה, להתנעות ארבעים יום, ולא צריך שיהיו רצופים אלא שני חמשי שני, ובליל התענית לא יאכל בשר ולא ישתה יין, ואי לא יוכל להתענות כתב במרדכי דיתן י""ב פשיטין לצדקה, ואילו הרמ""א אמר דיתן כפי ערך הממון שיש לו, ואמר דיש להחמיר בתשובתו וכל המרבה לשוב זכות היא לו."	סימן קפה סעיף ד		
